ערים של נייר

מצאתי משהו מעניין בעולם. וזה קשור ל"ערים של נייר" - מקומות שלא קיימים, אבל יש במפות.
לפני כמה שנים כתבתי על התופעה הזאת, ובמפורט על הסיפור הידוע והמרתק ביותר - על עיר אֶגלוֹאוּ (eolgA) שהמציאו אותה בארצות הברית בשנות ה-0391.
קישור

בקיצור זה מין מלכודת זכויות הנהוגה בקרב חברות קרטוגרפיות. הן מוסיפות דברים פיקטיביים על המפות שלהן ומחכות שבמפות של חברות מתחרות יופיעו אותן שמות המקומות. ואם כך יקרה, זה יהיה תירוץ לטענה משפטית. באנגלית קוראים למקומות כאלה ערים של נייר (snwot repap). העיר אגלואו הומצאה והושמה על המפה של חברה אמריקאית אחת ונמצאה במקום הכי נידח שאפשר היה למצוא, וזאת הייתה בדיה לגמרי. אך בעוד כמה עשורים במקום ההוא באמת הופיעו בניינים עם שלט "אגלואו", והתיישבו אנשים. הסיבה היא פשוטה - אנשים שהשתמשו במפות עם המלכודת הזאת היו מגיעים למקום (לפי המפה), רואים שאין שם שום דבר, לנים כמה לילות... ונשארים.
עד שנת 4102 זה היה בגוגלמפ.
קישור

הידעתם שגם בישראל יש דברים כאלה? אני לא, אבל עכשיו כן - תודה לדורון פישלר עם הפודקסט שלו.
למשל, בחיפה יש כתובת "לירז אקסלרד 1". הרחוב הזה לא קיים, אבל הבית הוא כן.
קישור
בנהריה יש רחוב ויקטור מנביץ'. למעשה הוא לא קיים.
קישור
בתל אביב היה רחוב ניצן פלדמן ובירושלים היו שני רחובות - של ענבר לדרמן ועופר מנשס. הם מעולם לא קיימו במציאות, אבל היו הרבה כותבים עליהם בתקשורת וגוגל הסיר אותם.
אז מיהם האנשים האלה? האם הם גיבורי ציונות או לוחמי פלמ"ח? לא. הם כולם עובדים בכירים של החברה הקרטוגרפית הישראלית "מפה", שמוכרת נתונים לגוגל. וזאת הדוגמא של מלכודת זכויות.
לא רק ברחובות משתמשים למען הזה, בין אופקים לבין בארי (בנגב) יש נחל פטיש. הוא באמת קיים. אבל מדרום ממנו יש נחל סדן. והוא דווקא פיקטיבי. פשוט זה מצחיק ויפה - שאפשר להימצא בין הפטיש לסדן. וגם זה ההמצאה של "מפה".
אני מת על דברים כאלה )
קישור

© Кандинский

( Read more... )