הָאוֹרֵחַ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת

[bujhm]

לפני כשבועיים מצאנו לא רחוק מהבית ליד הפחים ערימת ספרים. והיה שם ספר אחד לילדים מאת לאה גולדברג - "האורח ביום הולדת". רק התחלתי לדפדף ומיד הוקסמתי על המקום ביופיו של הטקסט. "איזה נס ואיזה פלא!" ולא התאפקתי שלא להקריא את הספר בקול ולתת לו חיים נוספים. האיורים נעשו בידי בינה מלאכותית, עזר לי קונסטנטין אוסנוס עם הנדסת פרומפטים. תיהנו גם אתם!

Watch on YouTube

הָאוֹרֵחַ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת / לֵאָה גּוֹלְדְּבֶּרְג

מִיכָאֵל וּמִיכָאֵלָה תְּאוֹמִים,
זוּג שֶׁל פַּרְצוּפִים כָּאֵלֶּה
כֹּה דּוֹמִים!
מַמָּשׁ שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מַיִם
שֶׁיָּרְדוּ מִן הַשָּׁמַיִם
עִם מָטָר.

הוּא נֶחְמָד וְהִיא נֶחְמֶדֶת
לִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת
בַּאֲדָר.
יוֹם אֶחָד – הֻלֶּדֶת שְׁנַיִם
מַתָּנוֹת נוֹתְנִים כִּפְלַיִם,
בְּחַיַּי!
הַדִּירָה מִצְּחוֹק רוֹעֶדֶת,
כִּי שְׂמֵחִים בְּיוֹם הֻלֶּדֶת
עַד בְּלִי דַּי!

הִנֵּה הָאוֹרְחִים הִגִּיעוּ,
מַתָּנוֹת רַבּוֹת הֵבִיאוּ.
בָּאָה גִּילָה מֵעֵין-חַי
וְהֵבִיאָה עֵגֶל חַי,
חוּם, קָטָן, שׁוֹטֶה חָלָב
וְרוֹקֵד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו.

בָּאָה מִכַּרְכּוּר דּוֹדָה
וְהֵבִיאָה נַדְנֵדָה.
וְהַדּוֹד מֵרָמָתַיִם
רֹב חָכְמָה לוֹ בַּיָּדַיִם:
הוּא הִתְקִין כְּמַתָּנָה
קָרוּסֵלָה בַּגִּנָּה.
מִיכָאֵל וּמִיכָאֵלָה
סוֹבְבִים בַּקָּרוּסֵלָה,
וְנִדְמֶה לָהֶם, סְבִיבָם
כַּגַּלְגַּל סוֹבֵב עוֹלָם.

וּבְבֵית הַתְּאוֹמִים
גָּר חָתוּל עַתִּיק יָמִים.
לֶחָתוּל הָיָה בֶּן-דּוֹד,
גּוּר-נָמֵר בְּגַן-חַיּוֹת.
פַּעַם בַּיָּמִים עֲשֶׂרֶת,
הֶחָתוּל עוֹנֵד לוֹ סֶרֶט,
וְהוֹלֵךְ אֶל גַּן-חַיּוֹת
לְבַקֵּר אֶת בֶּן-הַדּוֹד.

הַנָּמֵר מְאוֹד שָׂמֵחַ
לְקַבֵּל פְּנֵי הָאוֹרֵחַ,
מְכַבְּדֵהוּ בְּבָשָׂר,
לִפְרָקִים מַטִּיף מוּסָר:
"שְׁאֵרִי, חָתוּל רַב חֶסֶד,
מִשְׁפַּחְתֵּנוּ מְנֻמֶּסֶת,
וְאֶצְלֵנוּ יֵשׁ מִנְהָג
לְהַזְמִין אוֹרְחִים בַּחַג.
לָמָּה לֹא תַּזְמִין אוֹתִי:
'בּוֹא נָמֵר, בּוֹא אֶל בֵּיתִי'?"

וְהִנֵּה בְּיוֹם הֻלֶּדֶת,
הַשִּׂמְחָה כֹּה מְעוֹדֶדֶת
הֶחָתוּל שָׂמַח מְאוֹד
וְהִזְמִין אֶת בֶּן-הַדּוֹד:
"בּוֹא אֵלֵינוּ, בּוֹא נָמֵר,
בְּבֵיתֵנוּ לְבַקֵּר!"

בַּגִּנָּה נִפְתַּח הַשַּׁעַר,
וּלְפֶתַע כְּמוֹ בַּיַּעַר,
בָּא בְּהוֹד וּבְהָדָר
הַנָּמֵר הַמְּנֻמָּר.

"הוֹי!" הֵרִיעָה מִיכָאֵלָה,
וְקָפְצָה מִקָּרוּסֵלָה
אֶל הַדֶּשֶׁא, וְנָפְלָה
וְקָרְעָה אֶת הַשִּׂמְלָה.
וְגַם גִּלָּה מֵעֵין-חַי
קוֹל הִגְבִּיהָה: "וִי לִי וִי!"
מִיכָאֵל גַּם הוּא נִבְהַל
וּמִנַּדְנֵדָה נָפַל.

הַנָּמֵר צָעַד קָדִימָה,
בְּשָׁלוֹם בֵּרַךְ אֶת אִמָּא,
אַךְ גַּם אִמָּא פָּחֲדָה,
כּוֹס הַשְּׁמִיטָה מִיָּדָהּ.

הָאוֹרְחִים בָּרְחוּ, בָּרְחוּ,
עַל הָעֵשֶׂב הִשְׁתַּטְּחוּ,
וַאֲפִילּוּ הֶחָתוּל
הִתְגַּלְגְּלֵג יָשָׁר לַלּוּל.

הַנָּמֵר, אוֹי אֵיזֶה פֶּלֶא,
רָץ מַהֵר לַקָּרוּסֵלָה,
וְיוֹשֵׁב וּמִסְתּוֹבֵב
הוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב-לֵב.

וְצוֹרַחַת מִיכָאֵלָה:
"הַנָּמֵר בַּקָּרוּסֵלָה,
הוּא יִבְלַע אֶת כָּל הַגַּן,
אֶת הָעֵגֶל הַקָּטָן!"
הַנָּמֵר בַּקָּרוּסֵלָה
כָּל רָעָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה לָהּ,
הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַלֹּעַ,
אַל אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְלֹעַ
אֶת הַבַּיִת, אֶת הַגַּן,
אֶת הָעֵגֶל הַקָּטָן...

וּפִתְאוֹם מֻדְאָג מְאוֹד
בָּא שׁוֹמֵר שֶׁל גַּן-חַיּוֹת,
רָץ, צוֹעֵק וּמִתְיַפֵּחַ,
וְתוֹפֵשׂ אֶת הָאוֹרֵחַ
בִּזְנָבוֹ, וְחִישׁ מַהֵר
הוּא אֶל גַּן-חַיּוֹת חוֹזֵר.

אֵיזֶה נֵס וְאֵיזֶה פֶּלֶא
שׁוּב סוֹבֶבֶת קָרוּסֵלָה,
מִיכָאֵל וּמִיכָאֵלָה
שׁוּב שָׁרִים בְּקוֹל צָלוּל.
וְשִׂמְחָה עַד לֵב רָקִיעַ
וְנָבוֹךְ מְאוֹד מוֹפִיעַ
מִין הַלּוּל
הֶחָתוּל.